כיצד מזהים הפרעת קשב וריכוז?
התנהגויות אופייניות לילדים עם ADHD התסמונת הבסיסית
הסימפטומים הקליניים של ADHD כוללים שלושה מרכיבים:
א.בעיות קשב וריכוז
ב.פעלתנות יתר (היפראקטיביות)
ג.אימפולסיביות
א. ביטויי הקשיים בקשב וריכוז: קושי לשמור על קשב וריכוז לאורך זמן במצבים מסוימים, מוסחות גבוהה, קושי להתחיל במשימות ולהתמיד בהן, קיום ליקוי בזיכרון לטווח קצר, דבר המשפיע מאוד על יכולת הלמידה, על הכנת שיעורים ועל הצלחה במבחנים. קושי בהתארגנות, קושי לעקוב אחר הוראות או הנחיות. קיים גם קושי במוטיבציה: קשה לילד להניע עצמו לעשות מטלות שדורשות מאמץ מנטאלי – כמו הכנת שיעורי בית.
ב. ביטויי פעלתנות היתר (ההיפראקטיביות): קושי לשבת בשקט, תנועתיות רבה, הילד נוגע בכל דבר ומתעסק תדיר בידיו ורגליו, ממולל בגדים ומטלטל חפצים. הוא נראה כמי שיש לו “מנוע בישבן”. מרבה לדבר ללא הפסקה.
ג. ביטויי האימפולסיביות: הילד מדבר ועושה בלי לחשוב על תוצאות, “יורה מהמותן”, מתפרץ לדברים, עונה לפני שגמר לשמוע את השאלה. הוא מאוד קצר רוח, רוצה הכל כאן ועכשיו, מתוסכל במהירות. נוטה לכעוס, להתפרץ, להסתבך.
התנהגויות אופיינית לילדים עם הפרעת קשב וריכוז בלי פעלתנות יתר
אלו הם הילדים החולמניים, המכונים על-ידי סביבתם “מרחפים” ו”אסטרונאוטים”. יש להם בעיות של החזקת קשב, קושי בהתמקדות, מוסחות רבה, קושי בביצוע משימות שגרתיות (כמו להתרחץ, להתלבש, להכין שיעורים, לסדר ילקוט, ועוד) .
הם אינם “מושכים אש”, כי אינם מפריעים למורים, ולכן קל לא להבחין בהם או להתעלם ממצוקתם.
מבוגרים עם ADHD
בקרב מבוגרים בד”כ באים לידי ביטוי רק חלק מהתסמינים מהם סבל המבוגר כילד. על פי רוב, התופעות של פעלתנות היתר נחלשות. קיים קושי להגיע להישגים אקדמאים טובים למרות יכולת שכלית טובה, בשל הקושי להתרכז, לשים לב לפרטים, להתארגן ולהתמיד במטלות הדורשות מאמץ מנטאלי ממושך. לעתים קרובות, רואים אי יציבות רגשית, מזג סוער, קושי לעמוד בלחץ וקשיים בקשרים עם חברים, בני זוג וגורמי סמכות. כמו כן, שכיחות הפרעות פסיכיאטריות נלוות אחרות, כמו – שימוש בסמים ואלכוהול, התנהגות אנטי-סוציאלית, חרדה ודיכאון.
בעיות נלוות שכיחות: מה עוד נמצא אצל ילדים עם ADHD ?
ילדים רבים עם תסמונת ADHD סובלים במקביל גם מקשת רחבה של קשיים אחרים.
הבעיות המשמעותיות ביותר מתמקדות בארבעה תחומים:
א. בעיות התנהגות: בקרב ילדים עם ADHD נמצאו מידות גבוהות יותר של התנהגות מתנגדת, תוקפנות והתנהגות שאינה מותאמת למצב. נמצאה נטייה להתנהגות אנטי-חברתית. לעתים קרובות הם מציגים בעיות משמעותיות של עקשנות, התרסה, סרבנות, התקפי זעם ודיבור תוקפני כלפי הזולת.
ב. קשיי למידה: החפיפה הגדולה ביותר של ADHD היא עם תופעת לקות הלמידה: על-פי הערכה מקובלת, לפחות 25% מן הילדים שאובחנו כסובלים מ ADHD נמצאו גם כסובלים מלקויות למידה שונות. חשוב לציין, כי מדובר בקבוצה נפרדת ובלתי תלויה של הפרעות, וכיום סבורים, כי מקורן המשותף הוא אותם שינויים אורגניים במוח.
נהוג להגדיר ליקוי למידה כאשר קיים פער משמעותי בין רמת האינטליגנציה והיכולת של הילד לבין הישגיו בפועל בלימודים, כגון – בקריאה וכתיבה, בשפה ובמתמטיקה. חשוב להדגיש, כי ליקויי הלמידה אינם קשורים כלל באינטליגנציה, ומופיעים בילדים אינטליגנטים מאוד, ואף במחוננים. שילוב כזה, של מחוננות, ליקוי למידה והפרעת קשב וריכוז קיים, ויוצר אצל הלוקה בו ואצל סביבתו (הורים, מורים) תסכול רב, בגלל אי היכולת למימוש הפוטנציאל.
ADHD משפיעה על למידה בכלל, כיוון שהיא הפרעת ביצוע שפוגעת ברמה הביצועית. זו הפרעה ב “תהליכי הוצאה לפועל” הנגרמת בשל ארגון ושליטה לקויים במחשבה ובהתנהגות.
חומרתם של קשיי הלמידה משתנה מילד לילד, ולכן נדרש אבחון מיוחד של הליקוי.
ג. תפקוד חברתי: לרוב ילדי ADHD יש בעיות ביחסיהם עם ילדים אחרים, ולעתים קרובות הם נידחים חברתית. הקושי לעכב התנהגות או להתאימה לדרישות הסביבה וגילויי התוקפנות של ילדים אלו אינם הבעיות היחידות בתפקודם החברתי. מתווספים להם גם קשיים בתפיסה ובהבנה חברתית. הם אינם מפענחים נכון איתותים חברתיים, ולכן עושים ואומרים דברים שאינם מותאמים למצב. לדוגמה: נוטים לראות בפעולותיהם של אחרים כוונות זדון כלפיהם, ולכן מגיבים בתוקפנות יתרה לכל התגרות מזערית (אם בכלל התגרות).
ככלל, ילדים עם ADHD נוטים למקם את השליטה על מה שקורה להם בצורה חיצונית, כלומר, כאילו לשליטתם האישית אין חלק בזה, וכל מה שקורה להם זה תמיד בגלל אחרים, או סתם “מזל ביש”. ראיה זו מביאה להאשמות ולקונפליקטים ביחסי גומלין, ומכאן קצרה הדרך לדחייה חברתית.
ד. דימוי עצמי: תפיסה עצמית שלילית שכיחה מאוד אצל ילדים עם ADHD.
תחושת מסוגלות היא הבסיס לדימוי העצמי. רוב ילדי ADHD חסרים כלים להגיע לתחושת מסוגלות, בגלל קשייהם. כמעט כל דבר שהם מנסים לעשות הופך למבצע מייגע. לפעמים אפילו הכשרונות המיוחדים שלהם אינם מזוהים או אינם מתפתחים, מפני שקשה להם להשקיע לאורך זמן בתחומי ההתעניינות שלהם.
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז סופגים הרבה חוויות של כישלון, תסכול ואכזבה, וכתוצאה מכך, הדימוי העצמי שלהם פגוע.
מה עוד נמצא אצל ילדי ADHD בשכיחות גבוהה יותר מאשר באוכלוסיה הרחבה ?
קשיים נוירולוגים שקשורים לקואורדינציה מוטורית, מסורבלות, קושי לעשות שני דברים יחד.
רגישויות של חושים וקושי בוויסות תחושתי: רגישות גבוהה או תת רגישות לרעש, למגע, אי סבילות לסוגי אריגים ומלבושים, רתיעה ממרקמי מזון מסוימים, רגישות לטעמים ולריחות.
מועדות לתאונות – בגלל תכונותיהם והתנהגותם, המגדילים את הסיכויים להיפגע.
בעיות שינה – קשיים בהירדמות או בהתעוררות.
אי מיצוי היכולות האינטלקטואליות – בשל הליקויים בקשב, האימפולסיביות והקושי שלהם לבלום תגובות. ילדים המטופלים תרופתית, מגלים שיפור רב בלמידה ובדיוק העבודה כשהם נוטלים את התרופה. (זאת, בתנאי שאין בנוסף ל- ADHD גם ליקויי למידה. אם יש גם ליקויי למידה – הילד עלול להגיע להישגים נמוכים יותר, ויזדקק לעזרה מיוחדת בתחום הליקוי).
קשיים רגשיים – יותר סימני חרדה, מצב רוח שפוף, הערכה עצמית נמוכה. תלונות גופניות, כגון כאבי ראש ובטן, או כאבים בלתי מוגדרים, מה שיכול להעיד על מצוקה רגשית.
